עד לא מזמן הייתה קבורת השדה שיטת הקבורה הנפוצה ביותר בישראל, אך בשל מצוקת הקרקעות שהולכת ומחריפה והצורך לתת מענה אמיתי לאוכלוסיה היהודית בארץ, נוספו שיטות קבורה מגוונות ובהן קבורת מכפלה הידועה גם כקבורה זוגית או קבורה משפחתית ולעתים נקברים בחלקת קבר אחד שלושה נפטרים שאינם קשורים משפחתית זה לזה.
מטרתה של קבורת המכפלה כפולה: גם לנהוג ברוח הפסוק "בחייהם ובמותם לא נפרדו" וגם לחסוך באופן משמעותי בשטח הקבורה.
הקבר נחפר מלכתחילה לעומק כפול באדמה, של שני מטרים או יותר, כדי להותיר מקום לנפטר נוסף ובחלק מהמקרים, גם לשני נפטרים ואפילו שלושה.
הקבורה מתבצעת בעומק הקרקע, אז מונחות אבני הגולל ומוקמת מצבה לנפטר. לאחר פטירת הנפטר השני מפורקת המצבה, מותירים עפר בגובה 60 ס"מ מעל הנפטר הקודם, מניחים את הנפטר הנוסף ומקפידים על שמירת המרווח. נבנית מצבה חדשה עם שתי כריות נפרדות או חלוקת החלק הניצב במצבה לאורך או לרוחב ובציון שמות שני הנפטרים.
בשיטה זו אפשר אף לקבור זרים באותה חלקה. מבנה הבטון שנטמן באדמה מונע קריסת שולי קברים ומאפשר צמצום המרווח ביניהם ל-40 ס"מ, עם מקום בעבור כ-600 נפטרים בכל דונם אדמה.
