כאן תוכלו לקרוא על התהליך, מרגע תיאום הלוויה ועד לקבורה באחד משני בתי העלמין בראשון לציון: 'גני אסתר' או 'גורדון'
כל ההלכות והמנהגים שנוהגים מרגע הפטירה: הקריעה, אמירת הקדיש, השבעה, העליה לקבר ותקופת האבלות שאחריהן
פירוט מלא של עלויות הקבורה וסוגי הקבורה המוצעים על ידי החברה קדישא בבתי העלמין בראשון לציון – לתושבי העיר ולאלה שאינם
כדי שתוכלו להגיע לקבר יקירכם בקלות ובבטחה, העמדנו לרשותכם מגוון אמצעי נגישות מותאמים לכל צורך
כאן תוכלו לקרוא על שני בתי העלמין בראשון לציון שמציעים פתרונות קבורה ייחודיים כדי שתושבי העיר יוכלו להיקבר בעיר בה התגוררו
אלה ההליכים אותם המשפחה צריכה לעשות במקרה שהפטירה התרחשה בבית, בבית חולים, בבית אבות או בחו"ל
בשנת 1884 – תרמ"ד, שנתיים לאחר היווסדה של העיר ראשון לציון כמושבה הציונית הראשונה בידי אנשי העלייה הראשונה, בני הזוג חיים ופאניה חיסין, פעילים ציוניים ומראשוני תושבי ראשון לציון, שיכלו את בתם אסתר שנפטרה בגיל חודשיים בלבד. התינוקת נקברה ב"גבעת המייסדים" ומאוחר יותר הוקם במקום בית העלמין 'גני אסתר', על שמה.
החברה קדישא של ראשון לציון הייתה מהמוסדות הציבוריים הראשונים שנוסדו בעיר ולכן בשנת 1897 – תרנ"ז הוטל מס על תושבי המושבה להחזקת המוסד. בשנת 1901 – תרס"א, ועד מושבת ראשון לציון, בראשות אהרון מרדכי פריימן, החל לנהל פנקס לרישום נפטרי העיר – רישום שהוכר גם על ידי השלטון הטורקי.
הרב ניסים שלום וברכה,
שמי שילי כהן מחנך במשרד החינוך ותושב העיר בת ים, נתבקשתי ע"י אבי פנסיונר של התעשייה האווירית לרכוש לו ולאמי חלקת קבר מחיים בער מגוריהם – ראשון לציון.
ב"ה היום הסתיים התהליך וקיבלנו תעודה עם כל פרטי החלקה.
רציתי לציין שקיבלתי שירות מדהים, בהתחלה מיחזקאל היקר ולאחר מכן, עד לשלב האחרון ממיכאל היקר.
שניהם היו שירותיים ביותר, אדיבים, מסבירי פנים, סבלניים ומקצועיים.
קיבלתי את מספר הנייד האישי של מיכאל שפשוט תמיד היה זמין אלינו, ואף הואיל בטובו לחזור אלינו עם עדכונים כשהיה צורך ולשוחח עם אבי המבוגר כדי להסביר לו גם את התהליך.
אני ממש מתפעל מרמת השירות – שירות שלא קיבלתי מעולם בשום משרד ציבורי / ממשלתי. תבורכו מפי עליון.
אני רוצה להודות לאנשי החברה קדישא שליוו אותי ברגעים הקשים בחיי ברגישות ובאנושיות אינסופית. היעילות בה עבדתם סייעה לי להתרכז באבלי ולהתייחד עם זכרו של אבי.
הבירוקרטיה נחוצה וחשובה, אך בזכותכם ההתעסקות בה עברה בקלות. תודה על המענה המהיר בשעות לא שעות ועל העזרה הרבה בתהליך. לעולם אהיה אסיר תודה. שלא נדע עוד צער.
חברה קדישא ראשון לציון, שלום וברכה. אני לא יודעת אם זה מקובל, אבל אחרי התלבטויות רבות החלטתי לשגר לכם מכתב תודה שעזרתם לי להיפרד באופן הולם ומכובד מאישי היקר.
עמדתם לצידי והושטתם יד בכל הנדרש, בנעימות ורצון טוב.
ניכר שאנשיכם עושים זאת מתוך תחושת שליחות אמיתית ועל כך תודתי נתונה לכם תמיד.
בשורות טובות.
השנה, יותר מתמיד, לא ניתן היה שלא לחוש את החיבור האישי של עובדות ועובדי חברה קדישא ראשון לציון ליום הזיכרון
הקדיש נאמר בסמיכות לפטירה כתפילה לזכות ולעילוי נשמת הנפטר. ניתן להגיד קדיש ב-3 נוסחים: נוסח ספרד, נוסח אשכנז ונוסח תימן
ראובן ביננפלד, מנהל חדרי טהרה בחברה קדישא ראשון לציון, נכד לניצולי שואה אשר עסק בטיהור נרצחי שבעה באוקטובר, בעדות שקושרת באופן כואב בין הטבח הנורא לשואה האיומה
עדות כואבת וקשה של עובדות ועובדי החברה קדישא שהיו הראשונים לקבל את מאות גופות הנרצחות והנרצחים כדי לטפל בהן בכבוד ובמסירות ולהכינן לקבורה
"הובלתם את הטיפול בהרוגים, אין דרך לבטא במילים את ההערכה שחבה לכם החברה הישראלית".
בקצרה, אם הפטירה לא התרחשה בבית חולים, יש לבצע את הפעולות הבאות: להזמין רופא שינפיק תעודת פטירה ב-4 עותקים, להוציא אישור משטרתי שאין חשד לפלילים או מוות לא טבעי, להזמין חברה קדישא לפינוי הנפטר ולהוציא רישיון קבורה – שבלעדיו לא ניתן לבצע את הקבורה. להרחבה בנושא – לחצו כאן
לא. לבישת בגדים שחורים להלוויה אינה מסורת יהודית. מה כן לובשים להלוויה? להרחבה בנושא – לחצו כאן
למנהג הנחת האבן על הקבר סיבות רבות, ובהן: כשם שהאבן חזקה היא, כך ההכרה בסופיות החיים וההשלמה עמה חזקה בסיום ההלוויה; הנחת האבן קשורה גם במתן כבוד לנפטר, היות שהאבנים שעל המצבה מעידות על כך שבני המשפחה והחברים פוקדים את החלקה ומכבדים את זכרו של יקירם.
אם האבל הוא כהן (האיסור חל על זכרים בלבד), יש ליידע מראש את החברה קדישא במטרה לנסות ולאתר חלקת קבר מתאימה או לחלופין לנסות למצוא פתרון הלכתי אחר.
ישיבה על מצע נמוך או אף על הרצפה ממש היא חלק מאיסורי ההנאה שחלים על האבלים במסגרת מנהגי השבעה היהודית. להרחבה על כלל מנהגי השבעה – לחצו כאן
אנחנו כאן עבורכם, כדי לדאוג ולטפל בכל הנדרש בסידור ההלוויה והקבורה, מפינוי הנפטר מביתו או מבתי החולים המשרתים את תושבי העיר ראשון לציון ועד להבאתו לקבורה מכובדת לפי כללי ההלכה והמסורת היהודית.