עם תום קבורת הנפטר בבית העלמין מתחילה תקופת השבעה. ספירתם של שבעת ימי האבל מתחילה מרגע הקבורה. הימים במסורת היהודית נמנים מצאת הכוכבים ועד צאת הכוכבים שלמחרת (ולא מחצות הלילה לחצות הלילה שלאחריו). לכן, אם נותרו ולו דקות ספורות של אור יום לאחר הקבורה, ייחשב יום הלוויה כיום הראשון של השבעה.
תקופת השבעה מסתיימת בבוקר היום השביעי שלאחר הקבורה, לאחר ישיבה קצרה באותו היום. במידה שהקבורה נערכה לפני חג סוכות, פסח, שבועות, ראש השנה או יום הכיפורים, מסתיימת השבעה לפני כניסת החג. אם כבר הסתיימו ימי השבעה, מקצר החג את מניין ימי השלושים. לעומת זאת, אם חלה הקבורה בימי חול המועד, נדחית השבעה ומתחילה רק במוצאי החג. חג הפורים אינו דוחה את השבעה, אולם מחליפים לכבודו בגדים ויוצאים מן הבית.
מנהגי השבעה
סעודת הבראה
סעודת ההבראה מתקיימת בשובם של האבלים מבית העלמין וסעודה זו אינו אוכל משלו. נהוג להגיש בה מאכלים מעוגלים כגון ביצים, עדשים וכעכים, כסמל למעגל החיים.
האבלים במלאכה
בכל תקופת השבעה אסור לעשות מלאכה כדי שלא יסיח דעתו מן האבל, אבל מלאכות הבית כגון אפיה ובישול, הדחת כלים, טאטוא ושטיפת הרצפה – מותר לאבל לעשותן.
איסורי הנאה
איסורי ההנאה כוללים איסור רחיצת הגוף, החלפת הבגדים וכיבוסם, תספורת וגילוח, סיכה (איפור, מריחת משחות שלא לצורך רפואי), גזיזת ציפורניים. נעילת נעליים מעור, קיום יחסי אישות, השתתפות בשמחות ויציאה מן הבית. יש הנוהגים גם שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, המסמלים חגיגיות ושמחה. נוסף על כך, נהוג שהאבלים אינם שואלים בשלום חבריהם ויושבים על כיסאות נמוכים.
בגדי הלבוש
הבגדים שנהוג ללבוש בתקופת השבעה כוללים את הבגדים בהם נעשתה הקריעה במעמד הקבורה, ואין לובשים בגדים חדשים או כאלה שגוהצו זה עתה.
הדלקת נר נשמה
נוהגים להדליק נר שידלק כל ימי השבעה. בשעת ההדלקה נוהגים לומר: לעילוי נשמת <שם הנפטר/ת> בן/בת <שם אב הנפטר/ת>.
תפילה ולימוד בבית האבלים
נהוג להתפלל כדי לאפשר לאבלים לומר קדיש במניין. לשם כך יש להביא לבית האבל ספר תורה, סידורים וכיפות וכן לדאוג שלפחות עשרה גברים ינכחו בשעת התפילה. לנוסח התפילה הרגיל מוסיפים "קדיש יתום" ואומרים גם את מזמור מ"ט או ט"ז מספר התהלים. בקהילות המזרח נוהגים לומר לאחר כל תפילה את נוסח ההשכבה.
לימוד משניות
נהוג בבתי אבלים ללמוד משניות לעילוי נשמתו של הנפטר בזמן שבין תפילת מנחה לתפילת ערבית. לומדים משניות כי אותיות "משנה" הן למעשה אותיות "נשמה". המשניות הנבחרות הן לרוב משניות המתחילות באותיות היוצרות את שמו הפרטי של הנפטר, משניות העוסקות בחיים ובמוות וכן במסכת מקוואות פרק ז', משניות ד', ה', ו', ו-ז' היוצרות באות הפותחת שלהן את המילה "נשמה".
שבעה בשבת
השבת אינה מפסיקה את השבעה עצמה, אולם ביום השבת אין מתאבלים. לקראת השבת האבלים לובשים בגדי שבת, יוצאים מן הבית ואינם נוהגים מנהגי אבלות כלפי חוץ. מנהגי האבלות שבתוך הבית נמשכים גם בשבת.