ביום השבעה האחרון האבלים יושבים זמן קצר בלבד, אפילו דקות מעטות, ואז הם קמים מהשבעה. הקמת האבלים מהשבעה נעשית על ידי קריאה של המנחמים לאבלים: "קּומּו מֵאֶבְלְכֶם" או בציטוט פסוקי נחמה, ולאחריהם קמים האבלים ועולים לקבר הנפטר.
בבית העלמין נוהגים לערוך תפילה קצרה שבה נאמרים מזמורי תהילים, תפילת השכבה ואוסף פסוקים ממזמור קי"ט בתהלים המתחילים באותיות היוצרות את שמו הפרטי של הנפטר ואת המילה "נשמה".
לאחר מכן אומרים "קדיש יתום" – בתנאי שיש מניין של עשרה גברים ותפילת "אל מלא רחמים". נוסח זה הינו הנוסח הקבוע אותו אומרים בכל פעם שבו עולים לקבר.
נוסח "אל מלא רחמים" לנפטר:
אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים,
הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה, עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה,
בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים,
אֶת נִשְׁמַת פלוני בן פלוני שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁנָּדְבוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ,
בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתוֹ
לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵהוּ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים,
וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתוֹ.
יְיָ הוּא נַחֲלָתוֹ,
וְיָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבוֹ, וְנֹאמַר אָמֵן.
נוסח "אל מלא רחמים" לנפטרת:
אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹכֵן בַּמְּרוֹמִים,
הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה, עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה,
בְּמַעֲלוֹת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים,
אֶת נִשְׁמַת פלונית בת פלוני שֶׁהָלְכָה לְעוֹלָמָהּ, בַּעֲבוּר שֶׁנָדְבוּ צְדָקָה בְּעַד הַזְכָּרַת נִשְׁמָתָהּ,
בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָהּ
לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֶהָ בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים,
וְיִצְרֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָהּ.
יְיָ הוּא נַחֲלָתָהּ,
וְתָנוּחַ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבָהּ, וְנֹאמַר אָמֵן.