בית עלמין גני אסתר ראשון לציון

רח' על כנפי נשרים פינת רח' ד"ר יוסף בורג, ראשון לציון

בראשון לציון יש שני בתי עלמין מרכזיים: בית העלמין 'גני אסתר' ובית העלמין 'גורדון'. שני בתי העלמין ממוקמים במזרח העיר, בחלק הישן של ראשון לציון, בו נמצאים אתריה ההיסטוריים והמרכז העתיק של העיר.

בית העלמין 'גני אסתר' ידוע גם כבית העלמין הישן של ראשון לציון – והוא ישן בהחלט. בית העלמין נוסד בשנת 1884 – תרמ"ד, שנתיים לאחר היווסדה של ראשון לציון כמושבה הציונית הראשונה בידי אנשי העלייה הראשונה. בני הזוג חיים ופאניה חיסין, פעילים ציוניים ומראשוני תושבי ראשון לציון, שיכלו את בתם אסתר שנפטרה בגיל חודשיים בלבד. התינוקת נקברה ב"גבעת המייסדים" ומאוחר יותר נוסד בית העלמין 'גני אסתר' על שמה.

בשנת 1909 קיימו התושבים אסיפה כללית ונבחר ועד שהיה אחראי על הקמת הגדר סביב בית העלמין. 30 שנה מאוחר יותר, הפרדסן אשר לוין תרם מכספו בנייה של חדר טהרה. לאחר הקמת מדינת ישראל, הוקם בבית העלמין בית קברות צבאי.

בבית העלמין גני אסתר טמונים רבים מראשי היישוב הארץ-ישראלי ומייסדיו, כמו צבי הכהן לבונטין, מראשוני הכורמים בארץ, שנידב רבות מהונו לרכישת קרקעות ראשון לציון והקמת בית הכנסת ביישוב; זלמן דוד לבונטין, חבר בתנועת "חובבי ציון" ומקים הבנק הציוני ובנק אנגלו-פלשתינה; וכן נחמה פוחצ'בסקי, אחת האיכרות היחידות בארץ, מראשונות ויצ"ו שהקימה את "חברת לינה" בה הציעה אכסניה לעוברי אורח עניים.

"מטרו" בית עלמין

כיום קבורים בבית העלמין גני אסתר כ-18,000 נפטרים ואפשרויות הקבורה המוצעות בו הן קבורת שדה, קבורת מכפלה וקבורת על.

ראשון לציון היא העיר הרביעית בגודל אוכלוסייתה בישראל. לאחר שנוסדה ב-1882 כמושבה, ב-1950 היא כבר הוכרזה כעיר ואם בישראל. בסוף המאה ה-20, ראשון לציון התרחבה באופן משמעותי והפכה לאחת הערים הגדולות ביותר בישראל. הצמיחה המהירה של מספר התושבים בראשון לציון, הגדילה את הצורך בשטחי קבורה נוספים בעיר, ובשנת 1952 – תשי"ב, הוקם בית עלמין חדש בראשון לציון: בית עלמין גורדון שבו קבורים כ-30,000 נפטרים.

בשנים האחרונות מצויה ראשון לציון בתנופת בנייה שתהפוך אותה לעיר השלישית בגודלה בישראל. על רקע מצוקת הקרקעות שהולכת ומחריפה ובשל המחסור במקומות קבורה והחשש הכבד שהתושבים לא יוכלו להיקבר בעיר בה התגוררו, חברה קדישא – ראשון לציון מקימה בבית העלמין גני אסתר פרויקט ענק שיאפשר קבורה בקרקע לכ-30,000 תושבי העיר.

הפתרון שנמצא הוא שיטת הקבורה הרבודה שקיימת כבר בירושלים ובתל אביב וכעת מגיעה גם לראשון לציון. על פיה, הקברים נבנים במבנה רב־קומות תת־קרקעי, אך בשונה ממבנה הקומות הסטנדרטי – יהיה בנוי בקומות מונגשות, כך שתתאפשר גישה ישירה לכל קומה וקבר, דבר שצפוי להקל על תחושתם של בני משפחות של נפטרים לקבורה בקומות, בשל העובדה שקרובי הנפטרים יוכלו לחוש בקרבה ישירה אל הקבר ולהתייחד עמו בפרטיות.